פברואר: הפלישה הרוסית לאוקראינה מעלה את התנודתיות מדרגה נוספת

פברואר: הפלישה הרוסית לאוקראינה מעלה את התנודתיות מדרגה נוספת

חודש פברואר התאפיין בתנודתיות גבוהה מאוד, הן על רקע עלייה נוספת בסביבת האינפלציה והן על רקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מדד ה S&P 500  ירד ב 3.1% (8.2%- מתחילת השנה), מדד ה Eurostoxx 600 האירופאי ירד ב 3.3% (7%-) ומדד השווקים המתעוררים השיל 3% (4.8%-). מנגד, השוק המקומי ממשיך לשמור על חוזק יחסי ומדד ת”א 125 סיים בעליה של 1.2% ולמעשה שמר על ערכו מתחילת השנה.

 

ברמה הסקטוריאלית, סקטור האנרגיה ממשיך לבלוט באופן משמעותי לטובה על רקע הזינוק במחירי הנפט והגז, והיה הסקטור החיובי היחיד החודש. גם תעשיה ובריאות תפקדו טוב יותר. מנגד, ענפי שירותי תקשורת, נדל”ן וטכנולוגיה פיגרו מאחור.

שוק האג”ח חווה תנודתיות רבה מאוד בפברואר, אולם בסיכום חודשי התשואות על אג”ח ממשלת ארה”ב ל 10 שנים עלו ב 5 נ”ב בלבד (31+). אג”חים בדירוג השקעה פתחו מעט מרווחי סיכון וירדו 1.1% (3%- מתחילת שנה). אג”חים HY 0.9% ירדו (3.7%-).

מדדי התל בונד המקומיים סיימו את החודש בירידות של מעל 1% אך עלו בשיעור דומה ביומיים הראשונים של מרץ עקב הציפיה לדחיית תהליך העלאת ריבית בארץ עקב אי הודאות הגיאו- פוליטית בעולם.

הדולר התחזק ב 0.2% ( מתחילת שנה 1.1%) מול סל המטבעות העולמי, ללא שינויים משמעותיים מול מטבעות מובילים של מדינות מפותחות. האירו והפרנק השוויצרי התחזקו מעט מול הדולר, ומנגד הליש”ט והיין היפני נחלשו מעט. בהקשר זה, ראוי לציין שמאז פלישת הכוחות הרוסיים וכתוצאה מהסנקציות הכלכליות החריפות – צנח הרובל הרוסי בכ 40% ונסחר כעת ב 115 רובל לדולר לעומת כ 80 ערב הפלישה.

 

לא שחלילה היה רגוע ומשעמם בשוק ההון במהלך ינואר 2022, אולם חודש פברואר הקפיץ את מד הדופק ואת אווירת הקרב בשווקים (תרתי משמע) כמה רמות נוספות למעלה. התפוגגות האומיקרון והסרת מגבלות במדינות רבות בעולם היתה אמורה להוות נקודת אור, אל מול החששות מאינפלציה גואה ובנקים מרכזיים שרצים לבצע צמצומים מוניטאריים. ואז הגיע פוטין וגרם למגפת הקורונה להיעלם מסדר היום, כאילו מדובר בהיסטוריה שחלפה לחלוטין מהעולם. החדשות הרעות הן שהיעלמות הקורונה מסדר היום באה על חשבון קפיצת מדרגה משמעותית במתיחות הגיאופוליטית העולמית, באופן שמוקדם מאוד עדיין לנבא לאן היא תתפתח.

נזכיר שעוד טרם הפלישה – כבר מחודש נובמבר 2021 השווקים נסחרים בתנודתיות גבוהה עם נטייה לירידות וזאת עקב הציפייה למהלך ממושך של עליות ריבית. עונת הדו”חות הנוכחית היתה מהקשות והאגרסיביות ביותר בשנים האחרונות כלפי חברות שפספסו תחזיות ו/או סיפקו תחזיות פחות טובות קדימה. השוק לא ריחם הן על חברות קטנות והן על חברות גדולות, במיוחד מתחומי צמיחה וטכנולוגיה. המומנטום השלילי של חברות הצמיחה נמשך ביתר שאת, ומחק לחלוטין את התשואות העודפות שהשיגו חברות אילו מאז החלה מגיפת הקורונה בתחילת 2020. תשואות עודפות אילו נמחקו גם בתחומים שממשיכים להציג שיעורי צמיחה נאים מאוד כגון סייבר, מחשוב ענן ותחומי דיגיטציה נוספים. בנוסף, פעילות מיזוגים והצעות רכש ממשיכה להציג תמונה מאוד אופטימית לגבי המשך הצמיחה של תחומים אילו. למרות זאת, המומנטום בשוק מתעלם כמעט לחלוטין מהמיקרו של החברות ומונע מהעדפת המשקיעים הרוחבית למניות ערך על פני מניות צמיחה. משקל מניות הטכנולוגיה בקרב גופי ההשקעה המובילים בעולם הגיע לרמות שפל של שנים רבות, ומנגד משקל שיא במניות פיננסים וערך.

בנוסף לשוק המניות, גם שוק האג”ח לא היה רגוע במיוחד במהלך החודש החולף. בבריטניה העלה הבנק המרכזי את הריבית בפעם השנייה ברציפות, כאשר קול אחד בלבד הפריד בין העלאה נוספת של רבע אחוז לבין העלאה של חצי אחוז החודש. ה ECB ה”יוני” השמיט את האמירה כי הריבית לא צפויה לעלות השנה ומכין את הקרקע לנקיטת צעדים מצמצמים גם מצידו. עם זאת , אנו מטילים ספק רב שהריבית בגוש האירו תעלה בעתיד הנראה לעין ,בעיקר בגלל השוני הרב במצב המאקרו כלכלי בין מדינות הגוש והתאוששות אנמית למדי ממשבר הקורונה.

 

ככל שחלפו הימים במהלך החודש, והמתיחות בין רוסיה לאוקראינה ולשאר העולם עלתה, כך השוק הושפע יותר ויותר מההתפתחויות הגיאופוליטיות, ופחות מענייני המאקרו. כאשר פוטין פתח לבסוף במתקפה רחבת היקף על אוקראינה, השווקים בעולם פתחו את הבוקר בירידות חדות מאוד, שהסתיימו בעליות נאות של השוק האמריקאי לקראת סיום המסחר. חשוב לשים לב לעניין זה שאנו מדגישים שוב ושוב – אסור לקבל החלטות פזיזות בימים של תנודתיות חריגה בשווקים, כי לאף אחד אין באמת יכולת לנבא את התנהגות השוק בימים אלה ולתזמן יציאה וכניסה מחודשת. במרבית המקרים נגרם נזק מהותי מניסיונות התזמון. (נזכיר שוב שמי שמכר את אחזקותיו בסגר הראשון במרץ 2020, במקביל לצניחת השווקים, וחזר בנובמבר ,עם תחילת הפצת החיסונים – איבד תשואה מצרפית של 3 שנים ממוצעות..).

בעת כתיבת שורות אילו, אין באמת לאף אחד יכולת להתנבא איך ומתי יסתיים הקונפליקט הנוכחי, לרבות השלכות ארוכות הטווח שלו. אם להסתמך על אירועים גיאופוליטיים בשנים האחרונות, השפעותיהם על השוק הינן קצרות טווח וללא השלכות מהותיות על הכלכלה הגלובאלית. השוק לומד להכיל תוך פרק זמן קצר מתיחויות ביטחוניות ומערכות צבאיות בשנים האחרונות ואף ממלחמות רחבות היקף בעבר הרחוק.

בטבלה להלן ניתן לראות פירוט של השפעת אירועי עבר כאלו על שוק ההון (בחתך של תגובה ביום האירוע, ירידה מקסימלית, מס’ ימים לתחתית ומספר ימים לחזרה לרמת טרום האירוע). במרבית המקרים השוק מצא תחתית בתוך ימים ספורים והמשיך להתנהל ע”פ המגמה שקדמה לאירועים.

 

 

 

 

 

 

 

 

האירועים הנוכחיים באים על רקע סביבה כלכלית מאוד מאתגרת לכלכלה הגלובלית, עם אינפלציה עולמית גואה ובעיות בשרשרת האספקה שסופן טרם נראה באופק. יתכן כי דווקא נסיבות אילו הובילו את פוטין לבצע את הפלישה בעת הזו, כשהוא מבין שסנקציות קיצוניות יפגעו באופן משמעותי גם במערב. אכן בימים הראשונים נראה היה שהמערב נזהר מאוד מלנקוט סנקציות מרחיקות לכת, כגון ניתוק רוסיה ממערכת ה Swift העולמית והפסקת רכישה של גז ונפט מצד האירופאים. צעדים אילו יכולים לגרום לתגובת שרשרת בלתי צפויה במערכת הפיננסית הגלובאלית, וכן להחרפה של משבר האנרגיה שחווה אירופה. ככל שחלפו הימים, וגבר הלחץ מצד דעת הקהל העולמית, נשק הניתוק מה Swift התרחב לעוד בנקים וחברות רוסיות.

אחד מהתוצרים החיוביים לשווקים כתוצאה מהלחימה היא שהציפיות לגבי קצב העלאות הריבית התמתן מעט, מתוך חשש שמערכה ממושכת עם השלכות מרחיקות לכת עשויה להאט את הכלכלה העולמית ולגרום לבנקים המרכזיים להימנע מהידוק מוניטרי נוקשה מדי.

כפי שצוין, האירועים האחרונים רק יכולים להחריף את בעיות האינפלציה שהעולם מתמודד עמן, ועל כן אין סיבה להניח שהבנקים המרכזיים, ובמיוחד ה FED, צריכים לחשב מסלול מחדש בעת הזאת. ציפיות האינפלציה ממשיכות לעלות ומחייבות את הבנקים המרכזיים לנקוט בצעדים על מנת למתן את עליות המחירים. יתכן כי בטווח המיידי הם יצטרכו להגדיל נזילות במערכת הפיננסים, על מנת לתמוך בבנקים שחשופים לחובות של חברות וגופים פיננסים רוסים, אשר נותקו ממערכת ה Swift. אולם זה לא צפוי כאמור להשפיע על הצעדים המוניטאריים שבכוונתם לנקוט.