סקירה חודשת- יוני 2020

סקירה חודשת- יוני 2020

יוני: הפער בין השוק המקומי לחו”ל ממשיך לגדול

על אפר העלייה בתנודתיות, מדדי המניות בעולם סגרו עוד חודש חיובי שמסיים רבעון חזק בו השוק התאושש המפולת בחודש מרץ. מדד ה S&P 500 אמריקאי עלה ב 1.8% (4% – מתחילת שנה). מדד ה Eurostoxx 600 האירופאי עלה ב 3.1% (12.2% -), על רקע הגדלת ההרחבות המוניטאריות והרעיונות של המספר הנתונים כלכליים חיוביים יחסית. מדד השווקים המתעוררים בלט לחיוב עם עלייה של 7.4% (9.8% -) וזאת לאור היחידות הדולר בעולם והתחזקות מטבעותיהן.

ברמת הסקטורים, נראה היה בתחילת החודש כי ישנה רוטציה מסויימת, אולם לקראת אמצע החודש חזרנו ל”סקים כרגיל “- סקטור הטכנולוגיה המשיך לבלוט מעל כולם, כאשר גם סקטור צריכה מחזורית הניב תשואה עודפת נאה.

במהלך המגמה החיובית בעולם, השוק המקומי המשיך לבלוט בחולשתו כאשר מדד ת”א 125 ירד ב 5% (18% – מתחילת שנה). גם מדדי האג”ח הקונצרני (“תל בונדים”) – תל בונד 60 המאופיין באג”ח בדירוג גבוה עד 16% – במדד תל בונד תשואות המורבב מג”חים בדירוגים נמוכים יותר.

 

ישנן מספר הסברים אפשריים לפערי התשואה הראשים בין השוק המקומי לעולמי:

  • ראשית, מדדי המשרדים המקשרים מוטים לענפים מחזוריים הסובלים יותר הספרים של מיתון, אלה: בנקים, ביטוח, נדל”ן ואנרגיה. המשך המצרפי של ענפים אלה במדד ת”א 125 עלה על 50% למרות היותה של ישראל מעצמת היי טק, מרבית בחו”ל הטכנולוגיה המקומיות נס תחרות במדד הנאסד”ק העסק השוק המקומי לא נהנה מתשואת המידע של סקטור הטכנולוגיה במשחק הנוכחי.

תחת זאת, הענפים שיקרנו נסחרים בתשואה שלילית משמעותית:

מדד הבנקים ירד ב 30% מתחילת השנה כאשר לאומי ופועלים נסחרים ב 25% מתחת להונם העצמי, בדומה תקופות מיתון קודמות.

מדד הנדל”ן, ה”כוכב “של השוק הקודמים הקודמים ירד ב 36% הספרופה זו בזמן שהנדל”ן המניב וגם החברות הבנייה נפגעות קשה מהמקום הנוכחי.

הענף השלילי ביותר הוא כמובן סקטור האנרגיה, שנפגע קשות מצניחת מחירי הנפט והגז ונסחר בירידה של כ 60% מתחילת השנה!

  • התייחסות לבי סטריפסי ההר היא שתוכניות התמריצים והתמיכה המקומיות, המוניטריות והתקציביות האחד, היו צנועות היו הרבה בהיקפן היחסי ביחס לתוכניות המקבילות באר המדינות ובאירופה. הנתונים הכלכליים הראשיים מצביים על כך שההתאוששות התיסוקה, הצריכה וההשאשות בארץ האיטית
  • לבסוף, בשבועיים האחרונים ניכרת עלייה מחודשת בנתוני התחלואה בארץ, וזאת בניגוד למרבית המקומות בעולם. החשש המחלקה של הגלידים והירידה חוזרת בפעילות הכלכלית שרק האחרונה הרימה הראש משתקפת גם כן ההימנעות של המשך הקבוצות המוסיקליות והפרטיים המחזור לשוק המקומי.

יחד עם זאת.

 

בהסתכלות גלובלית ורחבה יותר קוד מספר הבדלים מהותיים במציאות העכשווית ביחס למצב בחודש מרץ. הבדלים האלה תומכים בשווקים באופן כללי ומגבילים את רמת התנודתיות הצפויה ביחס לתנודתיות החריגה בחודש מרץ.

  • סגרים ומגבלות התנועה : הקודם הקונצנזוס בין הפרסומות והודעת הקהל בעולם שלא יכול לחזור לסגר כללי כאילו היה במץ. סגרים ומגבלות שהתנועה יחולו באופן הרבה יותר נקודתי והפגישה הרווחת הינה שיגרה תחת קורונה ולא שיתוק מוחלט. מערכת הבריאות העולמית עברה לכתוב למידה ואמורה להיות סטיילת להתמודד טוב יותר עם המצב. בין העסק ממגזרים שונים. עסקים שקשורים לפנאי ומותרות ימשיכו לסבול מאי וודאות גבוהה מאוד, הם הם הראשונים לסבול חברים במרה בהנחיות. מצד שני, עסקים חיוניים ושירותים מקצועיים צפויים עובדים באופן חלק יותר. הפעילות העסקית של חברתית תמשיך להיות ממותנת ביחס לשנת 2019, אולם הזזועים ברמת המאקרו של כלכלה העולמית אמורים להיות פחות חיילים מאילו של חודש מרץ.

 

  • מדיניות מוניטארית ושוק האשראי: הבנקים המרכזיים הוכיחו שאין להם שום דבר שאינו אפשרי לאי יכולת התפקוד של השווקים הפיננסיים, כאילו היה במץ. כל נכס פיננסי בין סכום להיות לגיטימי לרכישה על ידם. התחלת המשבר הערכנו שהבנקים המרכזיים יזרימו כל סכום שידרש על המטרה הפיכת משבר הקורונה למשבר פיננסי. מדיניות זו הפכה להיות מובנת מאליה האחרונה עבור המשך הלקוחות וישנה תחושה להבין ירידה חדה יכולה להפוך את ההזדמנות הגדולה ביותר להזדמנות קניה, דבר שאמור למנהל זעזועים בשווקים הפינאלה כאילו השווינו בחודש מרץ. הדבר נכון ביתר שאת למרווחי האשראי, שלא צפויים לחזור לרמות השיא מלפני מספר חודשים כל עוד ה FED פועל בגזרה ויוצר נזילות גבוהה מאוד במערכת הטלאית ובשוקי ההון והאשראי. ראשונה אי פעם כל עקום התשואות באג”ח אינטלטי אמריקאי אמריקני נחר ברמות תשואה אפסיות ולמעשה אין שום נכס פיננסי בסגנון נמוך בעולם שמניב תשואה להגדיר כאלטרנטיבת השקעה לאפיק המניתי. המשך המצבים מצפים בין אם תחת מדיניות מפורשת או מרומזת. המצב הזה הופך את החשש לפספס עליות ללא פחות קיצוני מהחשש לחוות ירידות, במיוחד עבור משקיעי טווח ארוך. מצד שני, הגנה על תיק השקעות מפוזר ע”י אג”ח ממשלתי הופכת לכמעט חסרת השפעה.

 

  • מדיניות תקציבית (פיסקאלית) : רוב המטלות בעולם המערבי הגיעו למשחק עם שיעור חובב / תוצר גבוה, כך שלא היה ברור בראשית המשך עד כמה הם יכולים לתמוך בכלכלה. מהר מאוד התברר שבמ אמת אמת אמריקאית חובב גבוה לא מכשיר להרחבות פיסקאליות חסרות תקדים, השידור הנחיצות לפעול מהר יותר עברו ללא קשיים פוליטיים מיוחדים. ירידת הריבית על החוב בינתיים לרמה אפסית החדשה שלילית (כמו בחלק ממדינות אירופה) מסייעת בנושא זה.
  • אלוקציית נכסים גלובאלית : השילוב של ירידות בשוק המניות השנה והזרמת כספים חסרת תקדים של הבנקים המרכזיים הפחיתה את שיעור החשיפה העולמי למניות, ביחס לסך המזומן והנכסים הפיננסיים בעולם, לרמה נמוכה משמעותית מהממוצע של השנים האחרונות. מצב זה שונה מהסיטואציה ערב המשבר, בה שיעור החשיפה למניות היה ברמה גבוהה יחסית. לטווח ארוך, שיעור חשיפה מנייתית נמוך הינו משתנה מסביר חזק מאוד לעליות עתידיות בשוק המניות. מבחינה סקטוריאלית, השונות הקיצונית בין ענפים שונים הביאה לעלייה במשקל של סקטורים מוטי טכנולוגיה לרמות שיא במדדים הגלובאליים, בדגש על ארה”ב. למעשה, ההתפלגות הסקטוריאלית של מדדים שונים בעולם הינה המשתנה המסביר המשמעותי ביותר לביצועיהם השנה, ולא המיקום הגיאוגרפי.

 

זיו מוסקוביץ

אסטרטג השקעות

אולימפוס אסטרטגיה פיננסית