מרץ: מניות הצמיחה מתקררות

מרץ: מניות הצמיחה מתקררות

חודש חיובי במרבית מדדי המניות בארץ ובעולם, אשר הובל על ידי האופטימיות לגבי החזרה לשגרה וצמיחה של הפעילות הכלכלית. מדד ה S&P 500 עלה החודש ב 4.2% ( 5.8% מתחילת השנה). ומדד ה Eurostoxx 600 האירופאי זינק ב 6.4% (8.2%), בהובלת המומנטום החיובי לכיוון מניות ערך ומניות מחזוריות הרגישות לפעילות הכלכלית. מדד השווקים המתעוררים ירד ב 1.5% (2.3%), בעיקר עקב חולשה של השוק הסיני והתחזקות הדולר בעולם.

השונות הסקטוריאלית הייתה גבוהה מאוד – סקטור התשתיות הציג את הביצועים החזקים ביותר ונהנה מהרוח הגבית של תכנית התשתיות העצומה שהציג ממשל ביידן, בהיקף מוערך של 3000 מיליארד דולר. גם סקטור הצריכה הבסיסית ונדל”ן הציגו תשואות עודפות, לצד סקטורים מחזוריים כגון פיננסים ותעשיה. מהעבר השני, סקטור הטכנולוגיה והאנרגיה היו החלשים ביותר וזאת לאחר מספר חודשים בהם נהנו מראלי ממושך.

אג”חים קונצרנים בדירוג השקעה נסחרו במגמה דומה למקביליהם הממשלתיים וירדו החודש 1% (2.2%- מתחילת שנה). אג”חים HY בדירוגים נמוכים המשיכו לצמצם מרווחים ועלו החודש ב 0.3% (0.6%).

הדולר המשיך להתחזק בחדות על רקע עליית התשואות באג”ח ממשלת ארה”ב והאופטימיות לגבי הכלכלה האמריקאית. הדולר עלה ב 2.5% מול סל המטבעות העולמי (3.7%). ההתחזקות הייתה רוחבית מול מרבית המטבעות המובילים בעולם ואפילו מול השקל..

השוק המקומי התאפיין גם הוא במגמה חיובית. מדד ת”א 125 עלה ב 3.7% (6.1% מתחילת שנה) ומדדי אג”ח החברות (“תל בונדים”) עלו ב 1.2% בממוצע.

 

התופעה הבולטת ביותר בשווקים החודש, בהמשך למגמה שהסתמנה מאמצע פברואר, היא המעבר ממניות של חברות צמיחה ו”כלכלה חדשה” (טכנולוגיה, אנרגיה מתחדשת, ביוטכנולוגיה וכו’) לעבר מניות של חברות ערך מסורתיות (“כלכלה ישנה” – בנקים, תעשיה, נדל”ן). למעשה זרימת הכספים הפנימית בשוק סגרה כמעט לחלוטין את פער התשואות של מניות הצמיחה על פני סקטורים מחזוריים מאז תחילת המשבר בפברואר 2020. סגירת פערים זו מובנת לאור האופטימיות לגבי התאוששות הכלכלה העולמית  וקצב הפצת החיסונים, אך במקביל מתקנת את פערי התמחור העצומים שנפתחו בין חלקים אלו של השוק. נזכיר, שמניות הצמיחה נהנו ממומנטום חיובי חזק כבר מאפריל 2020, מיד לאחר תוכניות ההזרמה של הבנקים המרכזיים, בעוד החברות המסורתיות נשארו “על הקרקעית” לאחר המפולת במרץ והחלו להתאושש רק בנובמבר עם קבלת התוצאות החיוביות של ניסויי החיסונים. מצב זה הביא לכך שהפער בין מכפילי הרווח וההכנסות של חברות הצמיחה ביחס לחברות הערך הגיע לרמות הגבוהות ביותר מאז בועת הטכנולוגיה בסוף המילניום הקודם. כאמור, המגמה בשבועות האחרונים החזירה פער זה לממדים נורמליים.

מגמה בולטת נוספת היא המעבר ממניות של חברות קטנות ובינוניות , שכיכבו בתשואות עד החודש האחרון, אל מניות של החברות הגדולות והמובילות. גם כאן ,השוק מתקן למעשה פערי תמחור מוגזמים שנוצרים מעת לעת בגלל מומנט חיובי ממושך באזורים מסוימים של השוק.

השורה התחתונה היא שהתמחור בין הענפים השונים נראה כעת הגיוני ומאוזן יותר וישנה עבודה קשה יותר למנהלי ההשקעות למצוא מניות הנסחרות בתת ערך.

 

שוק האג”ח הממשלתי, שמתאפיין בירידות מתחילת השנה, ממשיך להתנתק מהמסרים של הבנק המרכזי האמריקאי ומתמחר ציפיות אגרסיביות בהרבה להעלאות ריבית כבר בשנה הבאה. יו”ר הבנק, ג’רום פאוול, עקבי מאוד עם הטון היוני של אינפלציה זמנית כחלק מתהליך ההתאוששות ולאחר מכן חזרה לשעורי אינפלציה נמוכים – ולכן מצפה להותיר הריבית ללא שינוי עד סוף שנת  2023.

למרות זאת, ציפיות האינפלציה המגולמות בשוק האג”ח ממשיכות לעלות גם בטווחים הארוכים יותר, כאשר הציפיות ל 5 שנים עלו לרמות של אמצע שנות ה 2000. (שיעור אינפלציה שנתי של 2-3%) .

 

 

התייחסנו לנקודה זו בהרחבה מספר פעמים בסקירות קודמות ומי שעוקב אחרינו יודע שאנו משתייכים לאסכולה של “הנורמליות החדשה”. תאוריה זו גורסת ששיעורי האינפלציה בעולם החדש ימשיכו להיות נמוכים מאוד בראייה היסטורית וזאת בעיקר עקב ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, במקביל לגלובליזציה של סחורות ושירותים , שיחדיו תורמים ליציבות מחירים ממושכת ואף ירידתם במספר לא מבוטל של ענפים.

בהכללה גסה, ניתן לומר שגם הבנקים המרכזיים שותפים להשקפה זו ולכן לא חוששים לשמור על ריבית אפסית במקביל להצפת השווקים בנזילות בעתות משברים, וזאת מתוך ציפייה שהאינפלציה תישאר מרוסנת גם לאחר שהכלכלה תתאושש.

מי שככל הנראה מרחיב יתר על המידה הוא הממשל האמריקאי. למרות נתונים טובים ודרך סלולה להתאוששות כלכלית יציבה, ביידן ממשיך להציג תוכניות פיסקאליות בהיקפים של טריליוני דולרים, הרבה מעבר לפגיעה הכלכלית שחווה המשק האמריקאי בקורונה. חלק משמעותי מהתוכניות מיועד לצ’קים והטבות לאזרחים, ולא תוכניות תומכות צמיחה. בטווח הקצר נתפסות תוכניות פיסקאליות באופן חיובי ע”י השוק, אולם עליית התשואות החדה שקרתה לאחרונה אמורה לגרום למשקיעים, ובתקווה גם לקובעי המדיניות, להיזהר קצת יותר לגבי תוכניות אילו בכדי להימנע מהתחממות יתר של הכלכלה ומהקצאה לא נכונה של מקורות. נסייג אמירה זו בכך שהתכנית הגרנדיוזית בהיקף של 3 טריליון דולר להשקעה נרחבת בתשתיות (תחבורה, צנרת, רשתות אלחוטיות, סביבה, אנרגיה נקייה ועוד) עשויה לשמש בסיס לצמיחה ארוכת טווח וזאת לאור מצבן הרעוע של מרבית התשתיות בארה”ב שהוזנחו עשורים רבים.

 

זיו מוסקוביץ

אסטרטג השקעות