אוקטובר: עדכון מיוחד: תוצאות הבחירות בארה”ב והשפעתן על השווקים

אוקטובר: עדכון מיוחד: תוצאות הבחירות בארה”ב והשפעתן על השווקים

בשונה מהפסיכום החודשי הרגיל, בחרנו הפעם להמתין מעט עם הסקירה בכדי להתייחס לתוצאות הבחירות בארה”ב ומשמעותן בהיבטי הכלכלה והשווקים. בזמן כתיבת שורות אלה הכריזו הרשתות הגדולות בארה”ב על זכייתו של המעמד הדמוקרטי ג’ו ביידן בבחירות לנשיאות. במקביל נראה שהסנאט ימשיך להישלט ע”י רוב רפובליקני קטן.

בעשרת ימי המסחר באחרונים של אוקטובר סבלו השווקים מירידות רוחביות שהסתכמו בכ 7% ברוב המדדים המובילים. ירידה זו לוותה בזינקין חד של מדד הפחד שהגיע לרמות חריגות של מעל 40 – לראשונה מאז המפולת בחודש מרץ השנה. ירידות אלה יוחסו לשילוב של שתי “משקולות” שהעיבו על השווקים – עלייה מחודשת בנתוני התחלואה בחלק גדול מהאזורים בעולם וההארכות המשקיעים לתוצאות הבחירות בארה”ב. שיגרמו מיוחד לספירות חוזרות ולתביעות המשפטיות להימשך זמן ארוך – הביאו משקיעים וגופים רבים להוריד את רמת החשיפה לנכסי סיכון ולהגדיל את הנזילות.

והנה, שבוע הבחירות הסתיים ועוד לפני פרסום התוצאות הסופיות נוכחנו לדעת שהשווקים החזירו את כל הירידות מהשבועות הקודמים אף יותר.

 

 אז מה בעצם קרה כאן?

ראשית, למרות המתח והדרמה, התוצאות שהסתנו הראו שניצחונו של ג’ו ביידן ברור למדי ומורכב מפער שנוצר בכמה מדינות מפתח. לפיכך, הסיכויים למבוי סתום שיימשך שבועות ארוכים (בדומה להתמודדות בוש – גור ב 2000) פחתו משמעותית. גם החשש הלגיטימי מאלימות רחבת היקף התבדה בינתיים.

שנית, וזו נקודה חשובה להבנה של עוצמת העליות – מרגע שהשווקים הבינו שהסנאט יישאר בתמיכה רפובליקנית פחתו הסיכויים להעלאות מס נרחבות, ובכלל זה על חברות ציבוריות.

נקודה נוספת שקשורה לעניין השליטה בסנאט היא היעדר הגבלות משמעותיות על חברות הטכנולוגיה הגדולות. הדמוקרטים שואפים להגביל את הכוח של ענקיות הטכנולוגיה בתואנה שהן צברו כוח רב מדי ומסכליות תחרות במקביל לפגיעה בשורה רחבה של ענפים קיימים. סנאט בשליטה רפובליקנית נוטה פחות להגבלות רגולטריות לעשות ראינו בימים רביעי וחמישי עליות חדות בסקטור הטכנולוגיה.

סקטור נוסף שבלט לחיוב השבוע הוא סקטור הבריאות. הרכב של נשיאות דמוקרטית וסנאט רפובליקני מפאכי משמעותית את הסיכוי לפגיעה מהותית בתכנית “עובמה קר” ומבטח המשך ההוצאות גבוהות על שירותי בריאות ותרופות. הסקטור נהנה גם מרכישות ומיזוגים בפרמיות גבוהות על מחיר השוק.

גם ענף הנדלן למגורים בנהנים מהתוצאות. הדמוקרטים שואפים לשלב בתוכנית התמריצים השני שנידונה בקונגרס סיוע נרחב למגורים ובכלל זה סבסוד הלוואות לחלק מהאוכלוסייה. בתגובה זינקו מניות יזמיות הנדלן למגורים, שנהנו עוד קודם לכן מירידת שיעורי ריבית המשכנתאות לרמות שפל היסטוריות.

ישנן אבני דרך חיוביות נוספות לשווקים בשבועות הקרובים.

ראשית – השלמת גיבוש חבילת התמריצים כאמור בהיקף של כ 2 טריליון דולר (בדומה להיקף של חבילת הסיוע באפריל).

תכנית זו נדונה כבר מספר שבועות רב אבל הסמיכות לבחירות מנעה הגעה להסכמות בין הצדדים על היקף החבילה והרכבה. עתה, יכול להיות שיהיה קל יותר להגיע להסכמות והכספים יגיעו למקומות שזקוקים להם ויתמרצו את הכלכלה.

אבן דרך משמעותית אפילו יותר היא קבלת אישור רגולטורי לחיסון קורונה ללפחות אחד מבין שלושת החיסונים שנמצאים בשלבים מתקדמים מאוד (מודרנה, פייזר ואסטרה-זנקה) דבר שיביא הורדה משמעותית ברמת אי הודעות הכלכלית הצפויה ב 2021. עד סוף החודש צפוי פרסום של נודי הוני חדש. ובמהלך דצמבר של שני החיסונים הנוספים. המאפיר והכל יעבוד כמתוכנן לא ניתן לצפייה לתחילת הפצה של החיסון בתחילת 2021 עם תפוצה רחבה יותר במהלך הרבעון השני של השנה.

הזכרנו בתחילת הסקירה את עליית רמת המזומן כחלק מההיערכות לבחירות. חשוב להדגיש שלמרות מהלך העליות הנאה התחתית של סוף מרץ, רכיב המזומן בסך הנכסים הפיננסיים המצרפי נמצא בעלייה מתמדת מתחילת משבר הקורונה. אנו עדים לתופעה זו במגוון שווקים ואזורים גאוגרפים ואילו מעידה על כך שרמת אי הוודאות אחר מדפסת ע”י חלק גדול מהמשקיעים והגופים עדיין גבוהים משמעותית ממצב נורמלי. לאחרונה פורסם הרכב תיק הנכסים הפיננסי של הציבור בישראל ששיקף עליה חסרת תקדים ביתות ההסבר שנמצא מתחיל השנה ב 133 מיליארד ₪ לסך כולל של 1.4 טריליון ₪ (עלייה של 10.5%). נתונים דומים עולים גם מפרסומים באירופה, ארה”ב ואסיה. חשוב להזכיר שנייה זו ברמת המזומן נעשית במקביל לירידת שעורי הריבית לרמות שפל של כל הזמנים כאשר במרבית המינים המפותחות הריבית המתקבלת על מזומן היא אפסית ואף שלילית. חוסר הוודאות המתמשך מתבטא לא רק ביתרות מזומן גבוהות אלא גם ב”מדד הפחד ” שאנו נוהגים להתייחס אליו לתדירות. למעשה, מאז פרוץ משבר הקורונה לא ירד מדד זה מקריאה של 20 נקודות כאשר בחלקו ניכר המוצלח הוא נסחר ברמות קיצון של למעלה מ 30 (בשימוש הפאניקה במהלך מרץ הגיע אף לקריאות של מעל 80). בתקופות “נורמליות” נע מדד זה בין 10 ל 20 כאשר הממוצע הוא הוא 15.

שיש ואבני הדרך שצוינו אכן יתממשו (כמובן שאין הכרח שכך יהיה ..) הרי שניתן לצפות לירידה משמעותית ברמת אי הודעות ולתנועה של סכומים ניכרים שהתבצרו במזומן לעבר שוק ההון.

בהתחשב כך שהתשואה לפדיון במרבית האג”ח המדורגות שהיו בשפל גם כן (בסביבות 2% לשנה) הרי שלא מופרך לחשוב שחלקים גדולים מהכסף שהתבצר במזומן יגיע לשוקי המניות שעדיין מתומחרים ברובם בצורה סבירה.

 

זיו מוסקוביץ

אסטרטג השקעות

אולימפוס אסטרטגיה פיננסית